14.7.2020
הספד קיבוץ מגל - איצ'ה לידור
איצ'ה נולד בחיפה לפני 76 שנים, בכור לשני
אחים. למגל הגיע במסגרת גרעין "עומר" של תנועת הצופים.
במסגרת שירותו הצבאי שירת בנחל המוצנח.
במלחמת ששת הימים בקרב על ירושלים, נפצע ברגלו. לאחר השיקום הגיע למגל והיה למזכיר
הצעיר של מגל ובתנועה הקיבוצית בכלל.
איצ'ה אחראי ליצירת הקשר של מגל עם חצרים,
במיוחד עם אייבי זכרונו לברכה, ולהקמת נטפים במגל. היה סדרן עבודה, מזכיר, מרכז
ענף השלחין והפלחה, אחראי על תכניות ההשקיה, מרכז משק, מנהל נטפים מגל, יו"ר
המפעל המשותף, מייסד נטפים ארה"ב, הוביל את תוכנית הבנייה החמש שנתית של מגל
על ארבעת שכונותיה, אחראי לתוכנית ההתחדשות של קיבוץ מגל ויוזם תוכנית הפנסיה.
יזם את הנטיעה של השקדים, והזיתים במגל, והוביל
את הרעיון של ההרחבה - שכונת חרמש.
החזון של איצ'ה והראייה קדימה הביאה את מגל
למקום בו היא נמצאת היום.
גם מחוץ למגל מילא איצ'ה תפקידים רבים: מנהל
תשלובת החלב של תנובה, מנכ"ל משרד החקלאות וחבר בהנהלות של מפעלים וארגונים
שונים בתנועה ומחוצה לה.
איצ'ה היה איש רב אשכולות וזיכרון יוצאים
מגדר הרגיל, הערך חברות היה נר לרגליו.
בשנים האחרונות כתב איצ'ה ספר 'מים לא
שקטים' המספר את סיפורו של קיבוץ מגל ובמיוחד את התהליכים במגל, מימיה הראשונים את
תהליך ההקמה וההתנהלות של מפעל נטפים.
איצ'ה היה איש משפחה למופת, הקדיש, למרות
העומס בתפקידו השונים, חלק משמעותי ואוהב לברוריה, לילדים ולנכדים כמובן.
לפני שבעה חודשים, נפל איצ'ה כשסיים ישיבה
בהנהלת גרנות ומאז לא שב לאיתנו. משפחתו היתה צמודה אליו לאורך כל האשפוז והטיפול
ועשו הכל להחלמתו. לצערנו הלילה נפטר איצ'ה כשבני המשפחה היו לצידו.
נמשיך לחבק את המשפחה ולזכור את איצ'ה על
תרומתו האדירה לבית מגל.
יהי זכרו ברוך.
**************************************************************************************************
איצ'ה
יש
אמרה מפורסמת של צ'רצ'יל: "מעולם לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל
כך". הוא אמר את זה על הטייסים שהגנו על בריטניה במלחֶמת העולם. אנחנו,
להבדיל, חברי קיבוץ מגל, יכולים לאמץ את האמרה הזו בחום, ולהגיד אותה בקול,
כשאנחנו מזכירים את איצ'ה, כי אנחנו כולנו פשוט חייבים לו הרבה.. הרבה.. הרבה
מאוד.
לאורך השנים, כשנפגשתי עם כל מיני אנשים, והם
שמעו שאני ממגל, תמיד אמרו משהו כמו אההה.. מגל, קיבוץ עם הרבה מזל. וצדקו. היה
לנו מזל, אבל המזל התנחל דווקא כאן בגלל שהיה לנו אבא. אתם יודעים, אחד כזה שעסוק
כל הזמן בלדאוג ליקיריו. זה מה שהיית לנו, איצ'ה.
אפשר,כמובן, לתת לאיצ'ה הגדרות אחרות, וכולן יהיו
טובות ונכונות: מנהיג, מוביל, מנהל, ועוד ועוד, אבל נראה לי שאבא, זו הגדרה שאיכשהו
מכילה את כולן יחד, כי אבא זה גם לחנך, ולפעמים גם להטיל מרות, והוא, מה לעשות, היה
גם מהזן הזה.
ואנחנו? אנחנו הלכנו אחריך, איצ'ה, כמו אחרי
החלילן מהֶַַמלין. כשהלכת שמאלה, נצמדנו, לשמאל, חתכת ימינה, אנחנו מקפידים לאחוז
בשולי גלימתך, ולפעמים גם החלטת שפשוט צריך להסתער. למשל, כחשבת שקליטת משפחות
צעירות לקיבוץ לא מתבצעת כראוי, זנחת את כל הדברים האחרים, הסתערת קדימה והבאת
במבצע בזק 10 משפחות. והסתבר, שגם להסתער צריך לדעת.
היינו מלוכדים סביבך, ובזה היה גם כוחנו. התקדמנו
כגוש אחד לכיוון שהצבעת, ובואו נודה על האמת - נחלנו בעיקר הצלחות.
לא הייתי בשיח יומיומי איתו, אבל כשמידי פעם יצא
לי לשהות במחיצתו באיזו ישיבה עסקית, או דיון באיזה ועדה של הקיבוץ, זו הייתה חוויה.
היכולת שלו למקד את הדיון, ולהאיר את הנקודות החשובות הייתה מרשימה. פשוט קינאתי
בו.
איצ'ה, ברוך כשרונות, היה מיוחד, באמת זן נדיר, ויהיה
קשה להקיף את דמותו הרבגונית בכמה משפטים, אז אני אתעכב לרגע על עוד שתי תכונות שהרשימו
אותי במיוחד: הוא תמיד ידע לראות את החזון,
אבל במקביל גם הֶיטיב לרדת לפרטים, כי אלוהים, כידוע, נמצא בפרטים. ורק נזכור,
שאלה שתי תכונות שבדכ. נמצאות אצל שני אנשים שונים. וגם אהבתי מאוד את היכולת הזו
שלו לראות עשרה צעדים קדימה, כשכולַנו ראינו, אולי, צעד וחצי, וגם זה ביום טוב. וכשאנחנו,
התלבטנו, למשל איך לכתוב נכון את המילה מניה, הוא כבר דאג הרבה קודם שעל כל אחד
מאיתנו תהיה רשומה כמות מתאימה של מניות.
יום אחד עליתי
לאיזו שיחת חברים, ואור, הבן שלי, שבדיוק היה חייל משוחרר, רצה, באופן מפתיע,
להתלוות אלי, לראות מה זה בכלל שיחת חברים, ומה בעצם עושים שם.. ובתום השיחה, כשיצאנו
ממנה אמר לי שלמרות שהוא הרבה שנים חבר של עדי ( של איצ'ה) לא ידע ולא הכיר את
העוצמה והכריזמה שאיצ'ה הקרין.
תהיה מנוחתך עדן.
עמיחי.
*************************************************************************************************
