הנצחה

אורנה נולדה לפני 56 וחצי שנים בירושלים בת
למשה ואילנה ישראלי, אחות לחמישה אחים ואחיות.

בצבא שירתה במסגרת גרעין נחל לייט"ב
ונווה אור - זו הייתה תחילת הדרך של הקיבוץ הצעיר.

לאחר הצבא למדה בירושלים תיאטרון ואומנויות
ובהמשך גם פסיכודרמה.

'נעים', חבר משותף הכיר בין אורנה לאלון
לפני כ 27 שנים.

לאחר החתונה גרו ברמת גן, כשליאור, הבן
הבכור נולד, עברו לרעננה כשיעל נולדה שלוש שנים מאוחר יותר עברו לבת חפר, שם נולדה
הדס, ביתם הצעירה, ולפני 13 שנה הגיעו למגל.

בבת חפר ניהלה אורנה את התרבות למדה תיאטרון
פליי בק והנחתה קבוצות בתחום זה, בנוסף טיפלה בפסיכודרמה.

במגל ניהלה את התרבות במשך 5 שנים. הביאה
איתה רעיונות חדשים ומקוריים שהפכו בזכותה למסורת, מקצתם: ערב הוקרה למתנדבים
בקהילה, טקס יום השואה שעבר למיקום החדש באמפי, מרוץ מגל, מסביב למחסן, טקס הדלקת
המשואות ביום עצמאות ועוד. ממש בימים אלו אנו לקראת שיפוץ בית נועם לפי תוכניתה של
אורנה - להפוך אותו לבית תרבות, נדאג להחיות את הרעיון כפי שראתה אותו בחזונה כאשת
תרבות וקהילה.

אורנה הייתה אישה של אנשים, דרך התרבות היה
לה חשוב מאוד לחבר בין דורות במגל, לחבר את כל הגילאים לעשייה קהילתית עם משמעות
ומסורת. חברים ותושבים לקחו חלק פעיל בתרבות - הכל בזכותה של אורנה שסחפה אחריה
לתרבות מקומית ומחברת. בחרה לתת לכל אחד ואחת מקום במרקם החברתי תרבותי של מגל ועשתה
זו בדרכה הייחודית.

ב - 2017 חלתה אורנה והתאוששה, ולצערנו ב-2020
חזר הסרטן.

בזמן מחלתה הקימו אורנה ואלון בביתם חממה
לירקות, הייתה גאה והשוויצה בפני החברים על כך.

אורנה אהבה מאוד את החיים, הייתה אמיתית
וישרה, ובדרכה השפיעה על הרבה אנשים. הייתה מרכז המשפחה ואמא מגוננת, מאפשרת
ומכילה.

לאורך המחלה הייתה אופטימית וכך שידרה
לסביבתה.

בחודש האחרון התדרדר מצבה הרפואי, בשבועות
אלו הייתה עטופה במשפחתה הקרובה ובחברים, אורנה נפטרה הבוקר בביתה כשהיא מוקפת
בבני משפחתה.

נמשיך לחבק ולתמוך באלון ובילדים.