יהי זכרם ברוך
הֵם בִּלְבַד נוֹתְרוּ לִי, רַק בָּהֶם בִּלְבַד
לֹא יִנְעַץ הַמָּוֶת סַכִּינוֹ הַחַד.
בְּמִפְנֵה הַדֶּרֶךְ, בַּעֲרֹב הַיּוֹם
יַקִּיפוּנִי חֶרֶש, יְלַוּוּנִי דֹם.
בְּרִית אֱמֶת הִיא לָנוּ, קֶשֶׁר לֹא נִפְרָד
רַק אֲשֶׁר אָבַד לִי – קִנְיָנִי לָעַד.
|
|||||
סופיה או כפי שכולנו הכרנו אותה פיפי נולדה בבגרותה היא עבדה במשרדי פרסום עד שבסוף שנות פגשה את קובי בשדה התעופה בלונדון. למרות השלג או התעכבה, והאהבה פורחת מאז. בשנת 1974 הגיע הזוג לנתניה ושם נולדו ליאור, עסוקה בגידולם של הבנים ואף הקפידה לקחת אותם אהבה. המשפחה הצעירה חיפשה אורח חיים ובשנת 1981 בחרו כך, פיפי החליפה את כל מגפי העור שברשותה לסנדלים בקיבוץ. היא התחילה לעבוד בחינוך, לאחר מכן בחדר בית במפעל "נטפים". היא היתה אם בית במלוא מובן דאגנית ואוהבת. בשנת 1985 היתה אחראית על המתנדבים במגל.....הם היא התחברה אליהם והם נקשרו אליה ועד היום חלקם עם הגעת הגל הגדול של העלייה מברית המועצות יצאה התנועה הופנו למגל כ- 35 עולים חדשים שהתשכנו בבית כולם הכירו את פיפי....כי היא היתה אישה של דמות צבעונית, ססגונית, אופטימית ומלאת נתינה. אהבה חיות, היא והכי אהבה שהנכדים הגיעו לארוחת הערב. היא הקפידה ומקולחים. מאוד אהבה לבשל ולאפות, אהבנו מאוד את הבישולים העוגות פיפי אהבה חיות בדגש על סוסים, מוסיקה קלאסית, פיפי השאירה אחריה בעל, 3 ילדים, 10 נכדים וקהילה --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- עוד יום איתך סופיה, פיפי, סבתא, אמא ואוו איזה הפתעה סידרת לנו. רק בשבוע שעבר חגגנו לך 77, רק שבוע אירחת את המשפחה המורחבת לארוחת שבועות, ק אתמול הגענו כמיטב המסורת לארוחת פנקייקים ליום הולדת של תום, רק אתמול עוד ביקשת שנגיע לארוחת צהרים ולקפה של סוף שבוע. לא יכולת לתת לנו עוד יום אחד להיפרד כמו שצריך? בעצם, אני בטוח שזה לא היה מספיק. זה לא היה מספיק לכל נכד ונכד באהבה וביחס שידעת לתת לכל אחד מהם לחוד ולכולם ביחד. זה לא היה מספיק לכל השיחות הארוכות שעוד לא הספקנו מול הנוף שכל כך אהבת של שדות הקיבוץ, או בחצר הבית עם סיגריה וקפה או אספרסו- רותח, עם כפית שטוחה של סוכר. זה לא היה מספיק לכל הטיולים היומיים לבד או עם הנכדים בהם עצרת לדבר עם כל אחד ואחד שפגשת. זה לא היה מספיק לכמות הדברים שהתאמצת כל כך לעשות לגיבוש המשפחה והבית, שהיטבת כל כך לעשות. אמא, למדנו ממך כל כך הרבה... למדנו על צניעות, על אהבת חינם לכל אדם ועל אהבה ללא גבולות למשפחה ולנכדים. למדנו על אמביציה שלא נגמרת לעשות טוב לכל הסבבים אותך. תמיד שמת אותנו והאמת כל אדם לפני טובתך האישית. למדנו מה זה לב ענק. היה לי עוד כל כך הרבה מה ללמוד ממך. אמא שלנו, עם השפה המיוחדת שלך, טיבול של הולנדית, אנגלית ועברית שיצרו שפה משפחתית שזר לא יבין, האמת גם אני עד היום לא בטוח שאני מבין. הייתה לך שפה ונוכחות חוצה גיל מגדר או מעמד, השתלבת בכל קבוצה עם חיוך וההתלהבות שלך , היית אישה כל כך מיוחדת ששילבה כל כך הרבה עולמות וניגודים- אהבה לקונצרטים ואופרות, לצד האבה לרוק. אהבה לטניס ולסוסים לצד ספרות טובה באנגלית. ניהלת באותה רצינות שיחות עמוקות עם ילדים זאטוטים כמו גם עם מבוגרים. כל כך הרבה עולמות בנפש אחת. היית לכולנו רול-מודל של ענווה. אני בטוח שאם את רואה אותנו עכשיו את כועסת ומגדפת – "למה צריך את זה בכלל", "למה להטריד אנשים בשעה הזאת" "ושאף אחד לא יעיז לשטוף כלים בבית שלי". ופי לא הייתה פולניה היא פשוט הייתה פיפי שרתה שהעולם יהיה יותר טוב ונוח לכולם. אמא שלנו, ניפגש לקפה כמו כל מוצ''ש– אותה שעה, מקום אחר, כאן במקום הזה. הבנים |
הוסף |
|
|
|
|
|