דף הנצחה לאור עדית ז"ל
(12/06/1971 - 03/12/2022) ( - )

עדית ביקשה שבהלוויה שלה יושמעו שירים שמחים ובחרה שנפתח את
הטקס בשיר הזה של שוטי הנבואה.

עדית אחותי הקטנה נולדה בשישה בדצמבר 1971, בנר שני של חנוכה.
ילדה שלישית לנילי ואורי, אחות לי ולעמית, ממשיכת סדרת השמות שהתחילו ב – ע'
והסתיימו ב-ת'.

היא גדלה בבית הילדים בלינה משותפת עד שיצאנו לשליחות בארה"ב בהיותה בת
שלוש וחצי. במשך כל תקופת השליחות התגעגעה מאוד לשניקי ולמלכה המטפלת שתבוא להגיד
לה לילה טוב.

בגיל שבע המשפחה חזרה לקיבוץ ועדית הצטרפה לקבוצת צופית, לחבריה מהילדות.
חלקם חברי מגל כיום. היא חזרה ללינה משפחתית, כשנתיים לאחר שהשינוי התקבל במגל.

עדית כתבה על ילדותה בקיבוץ:

בצבא עדית התגייסה למשטרה הצבאית והוצבה כמדריכת כלואים בכלא מגידו.

אחרי השירות הצבאי היא עבדה באילת וחסכה כסף כדי לבוא לבקר אותי בניו זילנד.
היא גרה בניו זילנד ובאוסטרליה במשך תקופה של כשנה, עבדה בבתי קפה, הכירה אנשים
ואת התרבות המקומית.

לאחר חזרתה לארץ היא הכירה חברות מאזור חדרה אשר מלוות אותה עד היום. בהמשך
עברה לפרדס חנה, הכירה את יהודה והילדים נולדו וגדלו שם, בעיקר בבתי הילדים בקיבוץ
משמרות.

ב 2008, כשגילי הייתה בת שנה, טל בת 5 ועופרי בן 6, עברה המשפחה לגור במגל.

לאורך השנים עדית עבדה בעבודות שונות. בקיבוץ ריכזה את התרבות ביד רמה במשך
מספר שנים ומאוחר יותר עבדה בחינוך הבלתי פורמאלי, בעיקר בחדר האוכל של הילדים, בו
הכירה ואהבה ילדים רבים, שתמיד חיכו לה.

כמו רבים מבני משפחתה, עדית גם עבדה תקופה מסוימת בנטפים, כמזכירה של נתן
,מנהל האתר.

לפני כשמונה שנים עדית התגברה על מחלת הסרטן והחלימה.

לפני כשנתיים הגשימה את אחד מחלומותיה ופתחה בחצר ביתה פנסיון לכלבים. היא
הייתה מסורה מאוד לכל כלב שהגיע אליה והייתה מוכנה לאמץ כל אחד מהם.

חלום נוסף שלה היה להוציא ספר סיפורים. לאורך השנים עדית כתבה בפורומים
שונים ובשנים האחרונות במיוחד בפייסבוק, בו היו לה קרוב לחמשת אלפים חברות וחברים.
היא החלה לפרסם את סיפוריה בפייסבוק וחיכתה ליציאתו לאור של סיפרה.

בשנה האחרונה נאבקה עדית במחלת הסרטן. לאחר תקופת אשפוז קשה היא חזרה לביתה
והעבירה את החודשים האחרונים של חייה קרוב למשפחתה, לחברות הטובות וחזרה להיות חלק
מקהילת מגל. עדית הייתה מוכרת ואהובה על רבים מאוד במגל וברחבי הארץ.

אלה הם דברים שהיא כתבה על עצמה:

את השיר הבא כתבה עדית בפברואר 2019:

נטע מורג

דודה עדית שלי

יושבת ועוברת על ההודעות שלנו בוואצאפ, על ההודעות מלפני השנה הזאת שהיית
שולחת נזיפות בקבוצה של המשפחה כי האחיינים לא עונים, ועל ההודעות בינינו בפרטי,
את שולחת שטויות ואני מחזירה, את שואלת על ההוא ואני עונה ולהפך. שמחה שיש לי את
זה למזכרת. אבל לא רק.

עדית הייתה הדודה היחידה שלי

כשהייתי קטנה היא הייתה קוראת לי פרחה אבל לאט לאט זה התחלף במכשפה והבנות
נהיו הפרחות החדשות..

עדית לימדה אותי על הנאות החיים האמיתיות.

היא לימדה אותי טראש מה הוא והייתה השותפה שלי לטראש עד הרגע האחרון כשאמרתי
לה שהיא חייבת לראות עקרות בית נואשות איחוד האמירויות והיא כמובן הקדימה אותי
וכבר ראתה הכל..

היא לימדה אותי על קניות באינטנרט וגרמה לי להתמכר כמעט כמוה (תוך כדאי שהיא
דואגת לשלוח לי דילים ומבצעים ולעדכן אותי איזה רשת מגיעה לארץ ומתי כדי שחלילה לא
נפספס את ההשקה). ולא, לא היו ולא יהיו כמו הרכילויות שלנו, שהייתה מתקשרת באמצע
הלילה כי היא חייבת לספר לי שההוא וההיא עשו ככה וככה ועכשיו יש דרמה רצינית, זו
היתה שיחה שמתחילה ב "אני חייבת לספר לך רגע משהו" ומתגלגלת לשעת לירלור
על כל העולם ואשתו הפולניה.

בחיים אני לא אשכח שכשהייתי קטנה יותר הייתי באה אליהם לקומותיים לפחות פעם
בשבוע לבייביסיטר ובזמן שהיא הייתה הולכת להסתובב לשתות ולהנות אני הייתי מנסה
לקפל את הר הכביסה על הספה כדי שיהיה לי מקום לשבת. וכשהייתה חוזרת תמיד היינו
ממשיכות לשבת לעוד שעה לפחות..

היא הבן אדם הכי שמח ואופטימי שהכרתי, אבל ביחד עם זה הכי איתי בהומור השחור
והציניות הקשוחה זאת שמכילה ומבינה אותו הכי בהנאה כשכולם עומדים נבוכים
מהצד.

היא הייתה בן אדם של נתינה. כשהייתי בשנת שירות היא התנדבה בכפר ופעם בחודש
הייתה מגיעה ומביאה לי שקיות מלאות בדברים טובים ואחרי זה הולכת לבשל ולעשות
שטויות עם החניכים.

כל החברים שלי הכירו אותה כדודה המשוגעת והמרימה שתמיד הייתה מפנקת והופכת
כל ישיבה הכי קטנה לחוויה.

כשהיא רק חלתה ודיברנו על המוות אמרתי לה שגם ככה כל האנשים שהיא הכי אוהבת
שם ויהיה לה ממש כיף לחזור לשבת עם סבא כל היום. אפילו קצת קינאתי.

אם הם באמת נמצאים בשמיים אז ממש בקרוב ירד פה גשם של גרעינים שחורים
מפוצחים, ובכל מקום שנלך נמצא גומיה שהם איבדו בדרך..

אם היית עומדת פה עכשיו ומדברת סבתא בטוח הייתה מצקצקת כמו תמיד ואומרת שאת
ממציאה ומעווטת את המציאות אפילו שמדובר בך ובחיים שלך. הלוואי שהיית עומדת פה
עכשיו, בטוח היו לך את המילים הכי נכונות וחזקות להגיד. וכנראה שכולם היו צוחקים
במבוכה כי היה מרגיש להם שזאת סיטואציה לא נכונה. אבל אצלנו, אצלנו צוחקים על הכל.

כשהתאהבתי בשיר קחי לך זמן של יציאת חירום כשהייתי בשנת שירות, אף אחד לא
הכיר אותו אבל את ישר ידעת על מה אני מדברת וסיפרת על הלהקה ואיזה עוד שירים שלהם
את אוהבת. ומאז זה נהיה השיר שלנו, אני מרגישה שהוא בדיוק מדבר על כל החלקים
שמחברים בינינו ודומים אצלנו.

בשבוע שעבר כשכבר הבנו, ישבנו אצלך ושמנו שירים. באיזשהו שלב נשארנו שתינו וביקשתי
לשים לך את השיר שלנו. שמענו אותו ביחד בפעם האחרונה.

אז קחי לך זמן, הכאב הזה יחלוף מהר אני מבטיחה, זה רק זמן ונשכח.

אנחנו לא נשכח אותך, לעולם, אני מבטיחה.

אני שמחה שהכאב חלף לך ומקווה שכבר פגשת את סבא וסבתא הילדה ושרה, ואת
החברות, ושכולכם ביחד תצאו למסעדה סינית ואחרי זה תעברו בפאב להרים צייסר ערק.

אני מתנצלת שהיה לי קשה בשנה האחרונה להיות שם. אבל רוצה להגיד תודה עלייך
ותודה על מה שלימדת אותי והיית בשבילי. היום אני כבר מבינה שעם כל השגעת דווקא
שווה להיות קצת דומה לך.

אוהבת אותך לנצח.

באמת.

אמא שלי

היא האישה הכי מדהימה בעולם

היא בן אדם שלא ויתר ושלא הרים ידיים לא משנה כמה קשה היה והיה.

היא תמיד חייכה והעירה את
כולם עם החיוך המדהים שלה גרמה לכל מי שמסביבה לצחוק.

אמא אני גאה בך

גאה בך שלא ויתרת על החיוך שלך עד הרגע האחרון שעוד יכולת לחייך, גאה שנלחמת
שלא ויתרת שלא נתת לכאב ולקושי שלך לנצח את השמחה שלך וניסית בכל היכולת שלך
להישאר חזקה להמשיך לזוז לצאת מהבית לקום לשבת לשחות.

את לימדת אותי אף פעם לא לוותר להילחם עד הרגע האחרון.

אני שמחה שהיה לי את הכמה חודשים האחרונים לבלות איתך ראיתי כמה היית מאושרת
מזה שיש לנו כל כך הרבה זמן ביחד אני שמחה שבחודשים האחרונים התקרבנו כמו שלא
היינו קרובות בחיים.

אני לא מאמינה שאני יושבת פה וכותבת עלייך בלשון עבר לא משנה כמה הכינו
אותנו ולא משנה כמה ידענו את המצב זה לא נקלט שאת כבר לא פה איתנו שלא נוכל לצחוק
איתך יותר שלא נוכל לחבק אותך

אמא אני אוהבת אותך

ענת

אחותי האהובה עדית אור נפרדה מאיתנו
הבוקר לאחר שהתמודדה בגבורה במחלת הסרטן בשנה האחרונה.

היא נפטרה בביתה מוקפת בילדיה, בני משפחה וחברות מסורות שליוו אותה לאורך
הדרך.

עדית הייתה אישה מיוחדת במינה, אוהבת אנשים, מוזיקה עברית ואת המילה הכתובה.
בקרוב יצא ספר של סיפורים פרי עטה שאת כתיבתו היא הספיקה לסיים לפני לכתה.

היא תחסר לי מאוד...😔💞

עדית כתבה הרבה בפייסבוק, גם בחודשים האחרונים. את השיר הזה היא פרסמה יחד
עם פוסט נוקב במיוחד בנושא חודש המודעות לסרטן השד. יש בשיר הזה כל כך הרבה תקווה
שתמיד הייתה בה.

אבי

לא הכרתי אותה

רק ראיתי אותה פעם

מפזרת אנרגית חיים

וצחוק מתגלגל

לא הכרתי אותה

רק ראיתי אותה פעם

משתובבת עם קבוצת כלבים

הנוהים אחריה

לא הכרתי אותה

רק קראתי את סיפוריה

הרגישים המצחיקים

לא הכרתי אותה

אולי רק קצת...

אבל מספיק בשביל

שיתכווץ לי הלב

דנה כתבה:

עדית

כל מה שאכתוב לא יהיה מספיק כדי לתאר את האהבה שאני חשה בלב כלפייך.

עדית של אבא אורי

עדית של המילה הכתובה

עדית של הים

עדית של הילדים

עדית של הכלבים

עדית של החברות

עדית שהבינה כבר מזמן שהתקווה היא בדור הבא

שממנו נלמד.

ביום ההוא שאמרת לי שכשהיינו ילדים קינאת בי שהייתי חברה של ינון ושהיינו
מגניבים כאלו

אז אמרתי לך שאני קינאתי בך שתמיד היית יפה ורזה.

וכשעמדת על הסאפ בשנים האחרונות

חשבתי לעצמי שאני כל כך מתנדנדת

וכמה אני מקנאה בבנות האלה שעומדות על סאפ בשקיעה.

והיום אני מבינה כמה הכל שטויות והבל הבלים ושהכי חשוב פשוט לאהוב. יש לי כל
כך הרבה מה לכתוב לך.

את של המילה,

של שירים רק בעיברית,

את שתמיד אומרת את מה שכולם חושבים בלי שום סינון.

עם חיוך של אני יודעת את החיים.

אוהב אותך לנצח בת דודה יקרה ויפה שלי .

טלי כתבה

הגוף ויתר

עצוב עצוב וחבל

היום סקיילר ומייקל, הנכדים שלנו בני חמש.

אורי אור, אבא של עידית , נפטר ביום ההולדת של ג׳ון, בן זוגי.

חוטי צער ושמחה יוצרים שמיכה לחיים

אוי עידית

כבר לא תהיי פה

לא להאמין

את אחת ויחידה

אמיתית וחכמה

מצחיקה ומתריסה

כנה עד אין קץ.

עדית היית יפה עד היפנוט, בשערך השחור ועינייך הכהות.

משתתפים בצערכם,

תחזקו אלה את אלה

אוהבים אתכם, טלי וגו'ן.

אין אני

שוטי הנבואה

מילים: אברהם טל, אסף גבעתי, גלעד ויטל, עידן כרמלי, עמית כרמלי ורואי לוי

לחן: אברהם טל, אסף גבעתי, גלעד ויטל, עידן כרמלי, עמית כרמלי ורואי לוי

אקורדים

כן
איזה כייף יהיה בסוף ימי,

כשכל החבר'ה ידברו עלי.

יגידו שהייתי

בשעות רצון בשעות הפנאי

אין אני אין אני אין אני,אין אני אין אני

אין אני אין אני,אין אני אין אני אין אני אין.

שמישהו יגיד דבר אחר,

אני פשוט אעוף בלי לדבר,

ואתפזר בשקט בחלל,

ללא ריגשות אשם ובלי אבל

אין אני אין....