הנצחה

הספד אריק וייס

אריק נולד בפברואר 1971 ברומניה. בגיל 4 עלה
לארץ עם הוריו ואחיו לעתלית ובהמשך משפחתו עברה לחיפה, שם התגורר עד הגיוס
לצה"ל.

ב-1989 אריק התגייס לצה"ל לגרעין
נח"ל - 'גל למגל', במהלך שירותו הצבאי הכיר את טל ויחד בנו את ביתם במגל, בשנת
1993 התחתנו וגידלו 3 בנים - תמיר, גיא ואורי.

אריק היה אבא מעורב מאוד וזמין עבור הבנים
בכל זמן ולכל עניין.

במגל עבד אריק בענף הבננות ולאחר מכן במשך
34 השנים האחרונות עבד בנטפים בתפקידים שונים ממחלקת התפעול, לניהול המחסן, לניהול
המחלקה הלוגיסטית, מחלקת מערכות מידע - ובפרויקט האחרון שהוביל הטמיע את הסאפ
בנטפים.

למד ברופין תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים.

ב2018 למד במכללת כרכור אימון לנוער
ומבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז ושילב טיפולים יחד עם עבודתו עם נוער בסיכון
ומבוגרים, ואף התנדב במסגרת טיפול בקשב וריכוז בקרב אסירים בכלא מעשיהו בשנים
2020-21. בנוסף העביר שיעורים פרטיים במתמטיקה לכל דורש.

אריק איש המטבח של מחנות הקיץ של הצופים -
מדי שנה במשך כ-20 שנה בלי למצמץ, לקח שבוע חופש ויצא עם השכב"ג , המדריכים
והחניכים לשבוע ביער. הכין להם מטעמים ביד רחבה ומכל הלב כמו שרק אריק יודע לתת.
בנוסף היה אוזן קשבת ויד לכל דבר עבור מרכזי וראשי השבט לאורך השנים, האווירה
בסביבתו תמיד מלאת אנרגיות. גם לאחר שבניו כבר סיימו את מסלולם בצופים המשיך אריק
להתייצב באהבה לשבוע שלם ביער יחד עם שבט מגל.

שבט הצופים היה משמעותי לאריק ונוכחותו
הייתה משמעותית מאוד לבעלי התפקידים והנוער בשבט מגל.

בקיבוץ התנדב לכל משימה בכל זמן, רק
טלפון/הודעה ומייד התייצב עם כל הלב. אריק היה גם חבר במזכירות החברתית וברמן
באירועים שונים.

מרוחב ליבו של אריק נהנו גופים נוספים בהם
התנדב תמיד ולאחרונה בתחום החקלאות בעזרה ליישובים בעוטף ובצפון.

אריק אהב את החיים היו לו תחביבים רבים
ומגוונים, מעל 20 שנה התאמן בג'ודו, צלל בארץ ובעולם יחד עם אורי, בנו. נהנה מאוד
מהופעות מוסיקה של אומנים ישראלים. רכב על אופנוע כבד, בקבוצה ועם תמיר בנו ואהב
מאוד קעקועים.

לפני כשנתיים נכנס לעולם הספורט התחיל
בריצות ובשנה האחרונה הצטרף לקבוצת 'ניטרו' בה התאמן לטריאתלון, השקיע בספורט חלק
משמעותי מזמנו.

ביום שישי האחרון בזמן אימון רכיבה קבוצתי
בגלבוע, הרגיש לא טוב, עצר את האימון, התיישב לנוח ועבר דום לב, הצוותים הרפואיים נלחמו
עליו והוא נלחם כמו אריה במשך 5 ימים, אך לצערנו לא התאושש ואתמול בלילה נפטר
כשמשפחתו לצידו.

המשפחה מילאה אחר צוואתו ותרמה את איבריו
לחיילים שנפצעו במלחמה.

אריק ידע לחיות ולהנות, חי חיים מלאים
וטובים.

נזכור את אריק עם הלב הענק עם נתינה אין
סופית ועם חיוך גדול.

יהיה זכרו ברוך