Rapoo- It solutions & Corporate template

04-6287111

צור קשר

mazkirut@kmagal.co.il

שלח דוא"ל

 
בבית הקברות במגל, בינות לעצים ולצמחיה טמונים חברים, בנים ובנות, הורים, סבים ואחים שאינם עוד.
 
עמוד ההנצחה הוא לכבודם ולמורשתם.

יהי זכרם ברוך

 
מֵתַי - רחל

הֵם בִּלְבַד נוֹתְרוּ לִי, רַק בָּהֶם בִּלְבַד

לֹא יִנְעַץ הַמָּוֶת סַכִּינוֹ הַחַד.

בְּמִפְנֵה הַדֶּרֶךְ, בַּעֲרֹב הַיּוֹם

יַקִּיפוּנִי חֶרֶש, יְלַוּוּנִי דֹם.

בְּרִית אֱמֶת הִיא לָנוּ, קֶשֶׁר לֹא נִפְרָד

רַק אֲשֶׁר אָבַד לִי – קִנְיָנִי לָעַד.

דף הנצחה לגולדשטיין שלמה ז"ל
(05/10/1937 - 11/01/2008)     (  -  )

שלמה גולדשטיין ז"ל

עזב את עולמנו ב-ג שבט תשס"ח 10.1.2007 בהיותו בן 70.

שלמה הגיע מהעיר לקיבוץ, עם משפחתו ב-1969 הופנה מיד על ידי "סדרן עבודה" למטע הבננות והאבוקדו.

זה היה מפגש ראשון שלו עם פירות אלו מחוץ לחנותו של הירקן.

והייתה זו אהבה מקטיף ראשון.

לאחר כשנה פרש, איתן מרכז המטע, מתפקידו ושלמה נכנס לתפקיד. למד אותו תוך עבודה ובעזרת מדריכים חקלאיים אזוריים. ניצח על צוות עובדים חברי גרעינים ומתנדבים. כאשר אסף את המתנדבים לארוחת צהריים מבין שורות העצים. שאלם מדוע אינם מתכנסים אל הטרקטור בזמן, ענה לו אחד : "אני לא שעון, אני" זו הייתה שפת התקשורת . והמטע הניב והצליח כלכלית.

עם הנץ שיטת הטפטוף, הכניס אותה שלמה לחלקות שונות של המטע, ניסיונות ראשוניים ארציים של שיטה זו.

ב-1973 עם הקמת המפעל, שמשרדיו בצריף ומכונות הפעלתו במחסן אספקה אז, כיום פאב. מחר ?..

שלמה עבר לעבוד במפעל נטפים. היה מרכיב ומשווק באזור חוף כרמל, הבקעה ולימים בחו"ל.

25 שנה עבד שלמה במפעל. רוב שנות עבודתו כמשווק בארצות מזרח אירופה (ימי הקומוניזם).

בשנות חייו האחרונות, לאחר שעבודתו נפסקה הקדיש שלמה לנושא אהוב עליו במיוחד. יהדות, הלכות,

עיונים בפרשות השבוע ומפרשיהם. ויותר מכל, תולדות החסידות באירופה על רבניה השונים ושושלותיהם.

בהיותו ניצול שואה (הונגריה), התמחה גם עד לפרט האחרון בנושא עלייתו של הרייך ומלחמת העולם השנייה..

שלמה לא היה דברן ומעט אנשים במקומנו הכירו אותו לאשורו.

מי שהכירו ולו מעט, זכה לצחוק מלוא הפה מחוש ההומור הנדיר שלו.

לא! הוא לא סיפר בדיחות . לא זכר אותן.

הייתה לו יכולת לראות את הפן ההומוריסטי של מצבים ואירועים שונים בחיים.

 ********************************************************************************************
 

שלמה גולדשטיין ז"ל

עזב את עולמנו ב-ג שבט תשס"ח 10.1.2007 בהיותו בן 70.

שלמה הגיע מהעיר לקיבוץ ב-1969, עם משפחתו: מלכה, יוסי ויאיר והופנה מיד על ידי "סדרן עבודה" למטע הבננות והאבוקדו.

זה היה מפגש ראשון שלו עם פירות אלו מחוץ לחנותו של הירקן.

והייתה זו אהבה מקטיף ראשון.

לאחר כשנה פרש, איתן מרכז המטע, מתפקידו ושלמה נכנס לתפקיד. למד אותו תוך עבודה ובעזרת מדריכים חקלאיים אזוריים. ניצח על צוות עובדים חברי גרעינים ומתנדבים. כאשר אסף את המתנדבים לארוחת צהריים מבין שורות העצים. שאלם מדוע אינם מתכנסים אל הטרקטור בזמן, ענה לו אחד : "אני לא שעון, אני" זו הייתה שפת התקשורת . והמטע הניב והצליח כלכלית.

עם הנץ שיטת הטפטוף, הכניס אותה שלמה לחלקות שונות של המטע, ניסיונות ראשוניים ארציים של שיטה זו.

ב-1973 עם הקמת המפעל, שמשרדיו בצריף ומכונות הפעלתו במחסן אספקה אז, כיום פאב. מחר ?..

שלמה עבר לעבוד במפעל נטפים. היה מרכיב ומשווק באזור חוף כרמל, הבקעה ולימים בחו"ל.

25 שנה עבד שלמה במפעל. רוב שנות עבודתו כמשווק בארצות מזרח אירופה (ימי הקומוניזם).

בשנות חייו האחרונות, לאחר שעבודתו נפסקה הקדיש שלמה לנושא אהוב עליו במיוחד. יהדות, הלכות,

עיונים בפרשות השבוע ומפרשיהם. ויותר מכל, תולדות החסידות באירופה על רבניה השונים ושושלותיהם.

בהיותו ניצול שואה (הונגריה), התמחה גם עד לפרט האחרון בנושא עלייתו של הרייך ומלחמת העולם השנייה..

שלמה לא היה דברן ומעט אנשים במקומנו הכירו אותו לאשורו.

מי שהכירו ולו מעט, זכה לצחוק מלוא הפה מחוש ההומור הנדיר שלו.

לא! הוא לא סיפר בדיחות . לא זכר אותן.

הייתה לו יכולת לראות את הפן ההומוריסטי של מצבים ואירועים שונים בחיים.

בספרו של איצ'ה לידור "מים לא שקטים" מציין איצ'ה את תרומתו הרבה של שלמה בשנותיה הראשונות של נטפים לייצוב וביסוס הפעילות. בין היתר כתב איצ'ה:

"שלמה שהיה בעברו מגדל בננות ומרכז ענף הבננות במגל הצטרף לנטפים והיה איש המכירות והאחראי על אזור חוף הכרמל, זכרון יעקב, בנימינה, גבעת עדה וגוש אלונה. במסגרת זו, ומתוקף היותו בעל ניסיון במכירות ובמתן שירות לכורמים הרבים באזור שבטיפולו, נשלח לבצע עבודת שירות שדה בחלקת הכרם שהורכבה בבולגריה".

היתה לשלמה יכולת ללמוד שפה במהירות וכבר אחרי זמן קצר הצליח לתקשר בבולגרית. בשהותו שם יצר קשר חברי עם פרודנסקי, והם התחילו לרקום במשותף את הפרוייקט הבא".

ועוד כתב איצ'ה בעניין החשיבות הרבה ואולי אפילו הקרבה אותה הקריב שלמה לטובת הצלחת פרוייקט היצוא הראשון של נטפים:

"כשראינו שהטיפול בבירוקרטיה עלול להימשך ללא גבול, שלמה הגיע למסקנה שכדי לתת לבולגרים הרגשת ביטחון וכדי לטפל ביעילות בקידום הפרוייקט, עליו להתיישב בספטמברי. בתחילת 1979 התמקם שם בגפו ומאוחר יותר הצטרפו אליו גם אישתו מלכה והילדים יוסי ויאיר".

לסיכום הפרק על שנות היצוא הראשונות של נטפים בבולגריה כתב איצ'ה:

"לסיום הפרק אני חייב לחזור, להזכיר ולהדגיש, בעיקר למען חברי מגל שאינם מכירים ולא יודעים, עד כמה הפרוייקט הבולגרי החשוב הזה היה פרי של המאמץ, ההתמדה והמסירות הבלתי נלאית של שלמה גולדשטיין ז"ל"

לאורך כל הפרק מתאר איצ'ה לפרטי פרטים את עבודתו הנמרצת ואת דבקותו של שלמה במטרה תוך הבנה עמוקה שלו את חשיבות העניין לנטפים ולקהילה במגל.

יהי זכרו של שלמה ברוך





הוסף

"יש לי את הזכות להיות בנו. אבא תנצב"ח. "
גולדשטיין יוסי
""
ראובן קומפנאץ


< חזרה לאתר הנצחה
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות יישוב רותם