הנצחה

חיה מנחם
ז"ל

חיה נולדה ב-
5.3.1952 ביפו.

בת לעקורי שואה-
אמא פסיה אבא מרדכי, ואחות קטנה לחנה.

בגיל חצי שנה
עברה עם משפחתה להתגורר בקריית אונו, שם גדלה והתחנכה. חיה הצטרפה

לתנועת
"הנוער העובד והלומד", ועם גרעין "גרנות" של התנועה התגייסה
והגיעה לקיבוץ אלומות.

במסגרת הגרעין
יצאה לקורס קצינות, ושירתה במחנה 80 ובבקעה כקצינת הדרכה בנח"ל.

במלחמת יום
הכיפורים, במהלך שירותה הצבאי בקבע, גויסה כקצינת נפגעים לבית החולים
"פוריה".

את בועז פגשה
בקיבוץ אלומות, שם התחתנו בשנת 1974.

לילך ושרית
נולדו באלומות, ובשנת 81 ,במהלך הריונה עם יפעת, עברה המשפחה לקיבוץ מגל.

בין השנים 88-90
יצאה המשפחה לשליחות בקורדובה, ארגנטינה.

למרות שזו היתה
טיסתה הראשונה לחו"ל, חיה השתלבה בארגנטינה, ואף למדה במהרה

את השפה.

לאחר שחזרו
ארצה, בגיל 40 יצאה חיה ללימודי כלכלה ברופין.

תחילה חיה עבדה
במגל, בחינוך. לאחר מכן עברה לעבוד ב- "נטפים" בתפקידים מגוונים שם עבדה
מעל ל30 שנה:

היא ניהלה
את מחלקת הלוגיסטיקה ואבטחת האיכות,
וניהלה את אתר מגל.

חיה ריכזה את
ועדת הקבלה של ההרחבה, ובשנים האחרונות הייתה בהנהלת מגלים ומגלרון ...שם

שימשה כאחראית
על חלוקת הרווחים מול החברים.

שלוש הבנות של
חיה, ובני זוגם, חברי קיבוץ המתגוררים במגל, וכאן גם גדלים 9 הנכדים.

לפני כ- 8 שנים,
חנה אחותה הגיעה לגור בקיבוץ והחיבור ביניהן התחזק.

המשפחתיות
והחיבור בין כולם, היו חשובים מאוד לחיה, היא נהנתה מאוד מהשהות ביחד.

הביקורים
המשפחתיים אף שיפרו את יכולת הבישול שלה.

לפני כ- 8 שנים
אובחנה חיה במחלת הסרטן. למרות שעברה ניתוח וטיפולים, שמרה חיה על אופטימיות ואף
הצליחה להתגבר פעמיים על המחלה.

בחודש אחרון חלה
התדרדרות במצבה, והבוקר נפטרה בחיק משפחתה.... בביתה כפי שרצתה.

נזכור את חיה
כשותפה פעילה ואופטימית. אשת משפחה ואוהבת אדם.

יהי זכרה ברוך!!