דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה




 
בבית הקברות במגל, בינות לעצים ולצמחיה טמונים חברים, בנים ובנות, הורים, סבים ואחים שאינם עוד.
 
עמוד ההנצחה הוא לכבודם ולמורשתם.

יהי זכרם ברוך

 
מֵתַי - רחל

הֵם בִּלְבַד נוֹתְרוּ לִי, רַק בָּהֶם בִּלְבַד

לֹא יִנְעַץ הַמָּוֶת סַכִּינוֹ הַחַד.

בְּמִפְנֵה הַדֶּרֶךְ, בַּעֲרֹב הַיּוֹם

יַקִּיפוּנִי חֶרֶש, יְלַוּוּנִי דֹם.

בְּרִית אֱמֶת הִיא לָנוּ, קֶשֶׁר לֹא נִפְרָד

רַק אֲשֶׁר אָבַד לִי – קִנְיָנִי לָעַד.


<< חזרה לאתר הנצחה
דף הנצחה לכ"ץ אמירה ז"ל
(26/10/1969 - 05/11/1989)     ( טו חשון תשל  -  ז חשון תשן )


בת שושו (רות) ותדי (תיאודור). נולדה ביום ט"ו בחשון תש"ל 26.10.1969 בקיבוץ מגל. אמירה סיימה את בית-הספר היסודי 'משגב' בקיבוץ גבעת חיים איחוד, ואת חינוכה התיכוני השלימה בבית-הספר התיכון 'חוף הכרמל' במעגן מיכאל.

אמירה היתה הבת הבכורה במשפחתה. בהיותה בת שלוש עברה עם הוריה ועם אחותה התינוקת, בשליחות הקיבוץ, לכפר גלים, שם סייעו ההורים בגיבוש גרעין צעיר. בשנת 1979 יצאה המשפחה לשליחות תנועתית במקסיקו, שם למדה אמירה בכיתות ה' עד ז'. מילדותה גילתה אהבה רבה לשפה העברית ולשירה והצטיינה בכתיבתה הרהוטה. היא ערכה את ביטאון חברת הילדים וכתבה בו את רוב הרשימות. את אופיה ההחלטי והנחוש גילתה כבר בגיל שלוש-עשרה, כשהחליטה לוותר על הטיול המשפחתי בתום השליחות של הוריה וחזרה לבדה ארצה כדי להשתתף במסיבת הבר-מצווה של קבוצתה במגל. אמירה היתה קיבוצניקית נלהבת ואת עבודת הגמר שלה בבית-הספר 'חוף הכרמל' הקדישה לנושא "האם ואיך להמשיך בקליטת גרעיני נח"ל במגל".

בהתקרב מועד גיוסה לצה"ל יצאה לקורס קדם צבאי למורות חיילות. היא גויסה לצה"ל, בינואר 1988 ושירתה כמורה חיילת בסדנאות חימוש, תחילה בצפון ולאחר מכן בסדנה במרכז הארץ, שבה מצאה את מותה, זמן קצר לפני תום שירותה. אמירה גילתה יוזמה ותושיה בעבודתה וזכתה בשבחים מפי תלמידיה ומפקדיה. לקראת שחרורה, תיכננה לעבוד תקופת-מה עם ילדי הגיל הרך בקיבוץ ולאחר מכן לצאת עם החבר שלה לטיול קצר באירופה.

ביום 29.10.1989, יומיים לאחר שחגגה אמירה את יום הולדתה ה-20, וכחודשיים לפני מועד שיחרורה מהשרות הצבאי, נפצעה אמירה אנושות מפגיעת משאית בבסיס בו שירתה, ושבוע ימים לאחר מכן, ביום ז' בחשוון תש"ן (5.11.1989) נפטרה אמירה מפצעיה. היא נטמנה בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקיבוץ מגל. הותירה אחריה הורים, אח - רועי ושתי אחיות - סמדר ורעות.

במכתב התנחומים למשפחה כתב מפקדה: "אמירה שימשה ביחידתנו כמורה ומחנכת של בני נוער טרם גיוסם, ובתפקידה זה היתה מופת ביחידה בחריצותה, בכישוריה, במסירותה ובאופן שבו ביצעה את תפקידה. אמירה תרמה רבות ליחידה והשקיעה את כל-כולה בחינוכם ובלימודם של בני נוער, על-מנת להופכם לאזרחים נאמנים למדינת ישראל... בהתמדתה ובשקדנותה הביאה אמירה לכך, שהכיתה שבה לימדה הפכה מחדר רגיל לכיתת-לימוד מפוארת, מעוטרת ומקושטת - כיתה שתענוג ללמוד בה. זכרה של אמירה יהיה עימנו לעד". הקיבוץ הוציא ספר זיכרון לזכרה.

 
 

אמירה כ"ץ בת קיבוץ מגל נהרגה בתאונה בעת שירותה הצבאים והיא בת 20. זה היה בשנת 1989.

שלוש שנים לאחר מותה הוציא לאור קיבוץ מגל את הספר "חוט כואב מהלב" בו נלקטו חלק ממכתביה, הגיגיה איוריה ויצירתה.

אהוד מנור ומנחם כ"ץ (אחיו של תדי) חברו יחד לכתיבת השיר "מחר אני בת עשרים". מילות השיר נלקטו ברגישות מתוך מכתבי אמירה לרונן שהופיעו ב"חוט כואב מהלב"...

...והיו לשיר

מחר אני בת עשרים / אהוד מנור ומנחם כ"ץ

פתאום השתרר כאן שקט מוחלט

השעה היא שלוש עשרים ואחת

מחר אני בת עשרים

אני רוצה להיות שלך לכל החיים

כי אתה יפה וטוב ואוהב שירים עבריים

מחר אני בת עשרים

תגיד לי, מה עושים כשאוהבים כל כך

ומה עושים שלא תשכח, שלא תשכח

מחר אני בת עשרים

אני נפרדת מעליך ובמכתב נוגעת

כל כך רוצה לשמוע, כל כך מתגעגעת

מחר אני בת עשרים

מחר אני בת

מחר אני

מחר.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 


הוסף

""
ראובן קומפנאץ
""
ראובן קומפנאץ


< חזרה לאתר הנצחה
 

[חזרה לראש העמוד] [הדפס]





|מפת אתר|
אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2018 (c)