כאשר יעבור אדם זר ליד חבריו של עמית רובינזון ז"ל וישמע את פרצי הצחוק העולים מהמעגל בו הם ישובים, עלול לחשוב הוא שהתבלבל או טעה בדרכו, אך אין כך הדבר. עמית היה מרכזה של כל חבורה, בחור צעיר, דומיננטי, שסחף אחריו מעגלים אחר מעגלים של חברים למחוזות הצחוק, הידידות וכפי שכינה זאת אביו, אליהו, בהספדו ביום שישי - מחוזות השטות.

עמית נולד ב-25.08.1988 בקיבוץ מגל, בנם של סילביה ואליהו ואח לנעם וליאת. עוד מגיל קטן התבלט עמית כשחקן פינג-פונג מוכשר והיה פעיל בחוגים שונים במועצה האיזורית מנשה.

כושרו החברתי היה דבר שלא ניתן להתעלם ממנו. הוא היה יועץ, מוביל דעה, ביתו היווה נקודת מפגש לצעירים בני גילו ומקום מפלט לכל נער שרב עם הוריו והיה זקוק לתמיכתו של עמית. הוא הפך לדמות בולטת באיזור עמק חפר, בו למד, כאשר ייסד "ליין" מסיבות - כפי שנקרא בקרב בני גילו - שנחל הצלחה חסרת תקדים. הוא שילב את יכולתו החברתית הגבוהה ואת כושרו העיסקי הממולח וגיבש את נוער עמק חפר בצורה שהסבה לו הנאה רבה.

עמית היה נער מבריק, שבכל נושא שהתעניין בו הפך מיד לאורים ותומים בעיני הסובבים אותו. תחום בולט בכך היה תחום המחשבים. על אף מוחו החריף, התחום הלימודי לא היה נושא שקרוב לליבו ויעידו על כך מורות מתוסכלות שהתקשו לעמוד בפני קסמו ושנינותו הרבים.

ביום חמישי, י"ב בטבת, נהרג עמית בקרב על שלומם של תושבי הדרום. לפי פירסומים, הוא נפגע מירי צלפים כאשר היה בתפקיד ביחד עם חבריו לטנק בו שירת. עמית היה נער בעל מוטיבציה חסרת תקדים. חברת ילדות מהקיבוץ שפגשה אותו ימים ספורים לפני מותו מספרת מעידה כי היה להוט להיכנס ולהתחיל לפעול. מותו ילווה אותנו תמיד כסמל לאומץ, דבקות במטרה ורעות עליה שומעים רק בשירים ישנים.

והאדם התוהה אם הגיע אל מעגל החברים הנכון, אלו אכן חבריו של עמית המעלים זכרונות, אך לא ניתן לספר סיפור על אדם כה מיוחד כמו עמית מבלי לסיימו בחיוך גדול וצחוק מתגלגל. שכן, זוהי המורשת שהותיר לנו בחיוך רחב הקורץ אלינו מתוך תמונתו הגדולה הניצבת בסלון ביתו.

יהי זכרו ברוך 

נכתב ע"י חן קלז